בבא קמא 132

אומר לו הרי שלך לפניך והאי כיון דמטא עידן איסורא ודאי מייאש ואי ס"ד יאוש קנה אמאי אומר לו הרי שלך לפניך דמי מעליא בעי שלומי ליה

א"ל כי קאמינא אנא זה מתייאש וזה רוצה לקנות האי זה מתייאש וזה אינו רוצה לקנות

איתיבי' אביי לרבה (ויקרא א, ג) קרבנו ולא הגזול היכי דמי אילימא לפני יאוש למה לי קרא פשיטא

אלא לאו לאחר יאוש ש"מ יאוש לא קני

אמר ליה רבא וליטעמיך הא דתניא (ויקרא טו, ה) משכבו ולא הגזול

ה"ד אילימא דגזל עמרא ועבדיה משכב מי איכא למ"ד שינוי מעשה לא קני אלא מאי אית לך למימר דגזל משכב דחבריה ה"נ דגזל קרבן דחבריה:

איתיביה אביי לרב יוסף עורות של בעל הבית מחשבה מטמאתן

ושל עבדן אין מחשבה מטמאתן

של גנב מחשבה מטמאתן של גזלן אין מחשבה מטמאתן

רבי שמעון אומר חילוף הדברים של גזלן מחשבה מטמאתן ושל גנב אין מחשבה מטמאתן לפי שלא נתייאשו הבעלים

וש"מ יאוש קנה א"ל הכא במאי עסקינן כגון שקיצען

מתקיף לה רבה בר רב חנן והלא עיצבא שנו כאן ועיצבא אין צריכה קיצוע

דתנן כל מקום שאין חסרון מלאכה מחשבה מטמאתו יש חסרון מלאכה אין מחשבה מטמאתו חוץ מן העיצבא

אלא אמר רבא האי מילתא קשי בה רבה לרב יוסף עשרין ותרתין שנין ולא איפרקה עד דיתיב רב יוסף ברישא ופרקה שינוי השם כשינוי מעשה דמי

שינוי מעשה מאי טעמא התם מעיקרא עצים השתא כלים שינוי השם נמי מעיקרא קרו ליה משכא והשתא אברזין

והרי מריש דאיכא שינוי השם דמעיקרא כשורא והשתא טללא ותנן על המריש הגזול שבנאו בבירה שנוטל דמיו מפני תקנת השבים

טעמא מפני תקנת השבים